ישנה תופעה מעניינת ששמתי לב אליה לאחרונה. בזמן האחרון יצא לי להכיר קצת את התחום של צמחייה מלאכותית ולמרות שלא שמתי לב לזה בהתחלה לפתע התעוררה בי שאלה מטרידה. צמחייה מלאכותית היא יצירה של אנשים. האנשים שיוצרים צמחים מלאכותיים יכולים ליצור כל צמח שיעלה על דעתם. אבל כשבוחנים את ההיצע של חנויות שמוכרות צמחייה מלאכותית או אתרים שעוסקים בכך מגלים שרוב מוחלט של היצירות המוצעות הוא חיקוי של צמחים טבעיים. הרוב המוחלט של הצמחים המלאכותיים הוא חיקוי – מוצלח יותר או פחות, תלוי ביצרן, ביכולות שלו ובמידת ההשקעה שלו – של מיני צמחים שקיימים בטבע. מדוע יוצרי צמחייה מלאכותית לא מעזים, לכאורה, ליצור צמחים דמיוניים? מדוע, אם כבר מייצרים צמחים מלאכותיים, לא לתת לדמיון להשתולל וליצור צמחים שונים ומדהימים? מדוע לא לפנות לכיוון מרהיב עין של יצירות מופלאות וקסומות, במובן האמיתי של המילה?

כיון שאין לי זמן לערוך מחקר בתחום, לא נותר לי אלא להשתעשע בבניית תיאוריות שונות שיסבירו את תופעת חוסר הדמיון בקרב יצרני צמחייה מלאכותית. התשובה הראשונה שעולה לי בראש היא שאין דרישה לצמחייה דמיונית. כנראה שהביקוש הוא לסוגים של צמחייה מלאכותית מוכרת ורגילה. היצרנים פשוט נכנעים לכוחות השוק וכיוון שאין ביקוש לצמחייה דמיונית הם דבקים בייצור מיני צמחים מוכרים לפי דרישת הציבור. תשובה זו שנראית לי הגינות מאד רק מעבירה את השאלה למקום אחר. מדוע הציבור לא מחפש צמחייה מלאכותית דמיונית? מדוע הציבור מעדיף לקנות צמחים מוכרים ומלאכותיים?

אולי הציבור, או הצרכן המצוי בשמו האחר, מוכן לקנות צמח מלאכותי אבל הוא מרגיש מעט אשם שהוא מעדיף יצירה מלאכותית על פני יצירתו של הטבע, של אימא אדמה. כדי שלא להרגיז יותר מדי את אימא אדמה – ואף אחד לא רוצה להכעיס את אימא – הוא מציע לה פשרה: הוא יקנה צמח מלאכותי אבל כזה שנראה כאילו הוא טבעי. חשוב לציין – או לפחות חשוב לי לציין – שגם הצמחייה "האמיתית" שאותה מחקה צמחייה מלאכותית איננה טבעית במיוחד. לרוב מדובר במיני צמחים מתורבתים שהינם תוצאה של דורות על גבי דורות של ייצור מלאכותי של מיני צמחים. צמחי נוי מחוקים אלה מיוצרים בצורה תעשייתית וקשה לראות בהם חלק מהטבע יותר מאשר תרנגולות סוללה או אגרטל חרסינה. צמחייה מלאכותית היא, אם  כן, חיקוי מלאכותי של חפץ מלאכותי שאיננו קרוב יותר לטבע מאשר פרח משי או עציץ של שיח מלאכותי.

האם הצרכן חושש מהדמיון? אולי הרצון להיאחז בצמחים מוכרים נובע מאיזשהו פחד מהלא מוכר? ייתכן והבחירה בסוגי צמחייה מלאכותית שנראים מוכרים ושניתן למצוא בעוד המוני בתים, בהמוני סלונים וחדרי המתנה היא בחירה מרגיעה שמאפשרת לצרכן המצוי להישאר בגבולות המוכר ובעולם שלו הוא רגיל.

אבל מי שבכל זאת מעוניין לשבור ולו קצת את הגבולות של העולם ושל המציאות שבה אנו חיים ישמח אולי לדעת שאפשר לחפש ולמצוא צמחייה מלאכותית בעיצוב יותר אישי. מי שמעוניין בסוגי צמחים שהטבע עוד לא המציא והאדם עוד לא פיתח יצליח לגלות מקומות ויוצרים שישמחו לצאת מהמשעול החבוט של צמחייה מלאכותית מקובלת וליצור עבורו יצריות דמיוניות ומרהיבות.